אני שנתיים וחצי אחרי הניתוח. עדיין מדליף לפד, עדיין לא מצליח לזקוף, ומרגיש שלעולם לא אהיה אותו אדם. הכי קשה לי זה הזקפה.
אמרו לך לחכות. זה לא כל הסיפור.
הניתוח הוציא את הערמונית והרדים את העצבים. אבל השריר שאחראי גם על השליטה בשתן וגם על הזקפה עדיין שם, שלם, ואפשר לאמן אותו בבית. זה השיקום שרוב הגברים אחרי הניתוח לא קיבלו כמו שצריך. בלי מחט, בלי כדור, בלי פד.
"אני שנתיים וחצי אחרי הניתוח, מתקשה מאוד עם בריחות שתן ומרגיש שלעולם לא אהיה אותו אדם. הכי קשה לי זה הזקפה."
גבר בן 66, מהמכתבים שאנחנו מקבליםאם עברת ניתוח להוצאת הערמונית, יש סיכוי גדול שקיבלת את אותה תשובה שכולם מקבלים. "תהיה סבלני. הגוף לוקח זמן. זה יחזור." חלפו חודשים. ואולי שנה. ואולי שנתיים. ואתה עדיין עם פד, ועדיין בלי זקפה.
הכתבה הזו מסבירה למה זה קורה, ומה לא סיפרו לך בפגישה הקצרה עם הרופא. יש הבדל גדול בין "לחכות" לבין "לאמן". והשריר שאמור להחזיר לך את שני הדברים לא ניזוק בניתוח. הוא רק לא קיבל את האימון שמגיע לו.
שני פצעים שאף אחד לא באמת מדבר עליהם
הסרטן יצא. הצלחת. אבל מאז הניתוח אתה חי עם שני דברים שאף אחד לא הכין אותך אליהם, ושניהם פוגעים בדיוק באותו מקום. בכבוד שלך כגבר.
הדליפות
אתה דולף כשאתה קם. כשאתה מתעטש. כשאתה מתכופף לקשור נעל. פד ביום, אולי שלושה. אתה מרגיש רטוב חצי מהיום, ובודק כל הזמן שאין ריח. אתה נמנע מלצאת מהבית, כי מי רוצה שיסתכלו עליו ככה.
הזקפה
זו החתיכה הכי קשה. ניסית עם בת הזוג, ולא קרה כלום. זקפת הבוקר נעלמה. אתה מתרחק ממנה, לא כי לא בא לך, אלא כי אתה לא רוצה לאכזב שוב. ובראש רץ המשפט הכי כבד. "אני כבר לא אותו אדם."
ובראש, בלי לומר את זה בקול, שני הפצעים מתאחדים לתחושה אחת. "אני כבר לא גבר. אני מטופל." והדבר שהכי מפחיד אותך זה לא הפד ולא הכדור. זה מה שכל זה עושה לקרבה בינך לבין בת הזוג שלך.
יש כאן משהו שלא סיפרו לך.
מה הניתוח באמת עשה, ומה הוא לא נגע בו
כדי להבין למה הכדור לא מספיק, צריך להבין מה בדיוק הוציא המנתח.
הוא הוציא את הערמונית, בלוטה בגודל אגוז שיושבת מתחת לשלפוחית. בדרך, הוא היה חייב לגעת בשני דברים רגישים.
- בעצבים שמפעילים את הזקפה, שעוברים ממש צמוד לערמונית. גם מנתח מנוסה שמנסה לחסוך אותם, מותיר אותם מזועזעים ומוחלשים. הם צריכים זמן להתעורר.
- בסוגר הפנימי של השלפוחית, שעבד עד היום לבד, בלי שחשבת עליו. אחרי הניתוח הוא כבר לא מספיק לבדו.
אבל יש דבר אחד שהניתוח לא נגע בו. ודווקא הוא המפתח לשני הפצעים.
הניתוח לקח את הערמונית והרדים את העצבים. אבל השריר שמחזיק גם את השתן וגם את הזקפה עדיין שם, שלם, ומחכה שיאמנו אותו. זה השיקום שרוב הגברים אחרי הניתוח פשוט לא קיבלו.
קוראים לו שריר רצפת האגן. זו רשת שרירים שמותחת מלמטה את כל האזור. והדבר המדהים בו הוא שהוא עושה את שתי העבודות.
הוא שולט בשתן. כשהוא חזק, הוא מפצה על הסוגר שנחלש בניתוח, ותופס את השתן בזמן. כשהוא חלש, אתה דולף בכל מאמץ.
הוא מחזיק את הזקפה. העצבים מכניסים את הדם, אבל השריר הזה הוא שלוחץ ותופס את הדם בפנים, כדי שהזקפה תישאר. בלי שריר חזק, גם אם העצבים מתעוררים, הדם דולף החוצה תוך שניות.
שריר אחד. שתי הבעיות שלך. ולכן כשמאמנים אותו נכון, שני הדברים משתפרים יחד.
וכאן העצב הגדול. אימון של השריר הזה הוא לא טריק ולא תוסף. זהו השיקום המומלץ בהנחיות הרפואיות עצמן אחרי הניתוח. אבל רוב הגברים אף פעם לא קיבלו אותו כמו שצריך. אמרו להם לעשות תרגילי קגל לבד, בלי הדרכה, במינון נמוך מדי. וזה פשוט לא הספיק.
תחשוב על זה כמו פיזיותרפיה אחרי החלפת ברך
אף אחד לא מצפה שברך חדשה תעבוד לבד רק כי עברו שבועות. כולם יודעים שצריך שיקום, פיזיותרפיה, אימון של השריר שמסביב. רצפת האגן היא בדיוק אותו דבר. הניתוח הוא רק ההתחלה. השיקום הוא מה שמחזיר את התפקוד. פשוט לא נתנו לך אותו.
אז מה זה VHFV, ולמה זה מגיע לשריר שהקגל מפספס
הבעיה עם תרגילי קגל לבד היא כפולה. ראשית, רוב הגברים לוחצים בטעות על שרירי הבטן או הישבן במקום על השריר הנכון. שנית, גם כשלוחצים נכון, השכבה העמוקה שאחראית על הזקפה כמעט בלתי אפשרית להגיע אליה ידנית.
כאן נכנס VHFV. ראשי תיבות של רטט בתדירות גבוהה מאוד. זה מכשיר ביתי שיושבים עליו, לבושים, על כל כיסא. הרטט העדין מגיע בדיוק לאותה שכבת שריר עמוקה שהיד לא מצליחה להפעיל, ומאלץ אותה להתכווץ ולהירפות שוב ושוב.
11,000 כיווצי שריר
זה אימון שלם של השריר, דחוס ל-15 דקות, בלי לזוז ובלי מאמץ. יושבים, שותים קפה, קוראים עיתון, והשריר עובד.
חשוב להדגיש. זה לא EMS ולא חשמל. EMS שולח זרם לעור, וזה לא מתאים לאזור הרגיש אחרי הניתוח. ViroCore הוא רטט מכני בלבד. אין זרם, אין חדירה לגוף, אין לחץ על אזור הצלקת, ואין כאב. בדיוק בגלל זה הוא נחשב בטוח לשימוש כבר מכ-6 שבועות אחרי הניתוח, תמיד באישור הרופא שלך.
איך זה עובד בפועל
- יושבים על המכשיר, לבושים, בלי שום הכנה
- בוחרים עוצמה נוחה, ומתחילים נמוך
- 15 דקות של רטט עדין, בזמן שאתה ממשיך בשלך
- קמים. זהו. פעם ביום.
מה קורה שבוע אחרי שבוע
אף אחד לא יבטיח לך תאריך. גוף של אדם אחרי ניתוח משתקם בקצב שלו. אבל זה הסדר שרוב הגברים מדווחים עליו, וזה מה שנותן תקווה. השתן חוזר קודם, והזקפה עוקבת אחריו.
שבועות
שלב הריפוי, לא נוגעים במכשיר
זה הזמן שהצלקת מחלימה. עדיין לא משתמשים ב-ViroCore. ממתינים לאישור הרופא.
ראשונים
השריר מתעורר
עוצמה נמוכה, כמה דקות ביום. המטרה עדיין לא הזקפה, אלא להתחיל להעיר את השריר. רבים מרגישים כאן את הימים היבשים הראשונים, פחות פדים.
ראשונים
הפדים מתחילים לרדת
הרבה גברים מדווחים כאן על המעבר משלושה פדים ליום לפד אחד. יום שלם בלי דליפה. וזה מרגיש כמו נצחון אמיתי.
הדרך
זקפת הבוקר חוזרת
הסימן שכולם מחכים לו. זקפת בוקר ראשונה אחרי הניתוח. היא הסימן שהשריר חזק והעצבים מתעוררים. משם, בהדרגה, חוזרת גם הקרבה עם בת הזוג.
השריר לא מת. הוא ישן. ואפשר להעיר אותו.
גברים שהיו בדיוק במקום שלך
"שנתיים אחרי הניתוח, שלושה פדים ביום, וזקפה שפשוט לא הייתה. אמרו לי לקחת סבלנות. אשתי היא זו שהזמינה לי את המכשיר. אחרי כמה שבועות ירדתי לפד אחד. הבוקר שבו התעוררתי עם זקפה בכיתי כמו ילד. לא האמנתי שזה עוד אפשרי."אברהם, בן 67
"אצלי הבעיה הגדולה הייתה השתן. הרגשתי רטוב כל היום, לא יצאתי מהבית. אחרי חודש עם ViroCore עברתי משלושה פדים ליום, לאחד. אחרי חודשיים כמעט ולא הייתי צריך בכלל. ההבדל בחיים היומיומיים, קשה לתאר."יצחק, בן 70
"התרגלתי לחשוב שזה נגמר, שאני כבר לא אותו אדם. אשתי שמה לב לפני שאמרתי מילה. שאלה אותי מה השתנה. לקח לי עוד שבוע להעז לספר לה שהתחלתי משהו חדש, ושזה עובד. חזרנו להיות זוג."יאיר, בן 64
"ניסיתי הכל. כדורים יומיים, זריקות עם מחט, משאבה. כלום לא עזר, והכל היה מביך ולא ספונטני. המכשיר היה הצעד האחרון לפני שאני מוותר. אחרי כמה חודשים הבנתי שדווקא זה עבד. וזה עלה לי פעם אחת, במקום כל חודש."חיים, בן 65
"הכי אהבתי שזה בבית, בשקט, בלי מרפאה, בלי בית מרקחת מביך. יושב על הספה 15 דקות בערב, רואה חדשות, וזהו. השתן חזר קודם, הזקפה לקחה עוד קצת. אבל שניהם חזרו."משה, בן 69
עדויות משקפות חוויות אישיות. תוצאות משתנות מאדם לאדם, ותלויות בסוג הניתוח ובקצב ההחלמה.
מה זה עולה לעומת מה שכבר ניסית
חשוב על כמה כבר הוצאת מאז הניתוח. פדים כל חודש, כדורים יומיים, אולי זריקות או פיזיו פרטי. זה מצטבר לאלפי שקלים בשנה, בלי לפתור את השורש.
| מה | לחודש | לשנה |
|---|---|---|
| פדים ומגבונים | ~150 ₪ | ~1,800 ₪ |
| כדורים יומיים לזקפה | ~280 ₪ | ~3,360 ₪ |
| זריקות או משאבה | ~400 ₪ | ~4,800 ₪ |
| ViroCore Pro | תשלום חד פעמי | 399 ₪ |
ViroCore Pro הוא 399 ₪ פעם אחת. בלי מרשם, בלי חודשי, בלי מבוכה.
איך לקבל את ViroCore Pro היום
ViroCore Pro + אחריות מורחבת לשנה
מוצר אחד + כיסוי מלא לשנה
אחריות מורחבת בתוספת ₪49 בלבד
- שנה שלמה של שקט: החלפה מיידית בכל תקלה, בלי שאלות
מה כלול בהזמנה
- מכשיר ViroCore Pro
- מדריך הפעלה מודפס בעברית, בחינם
- תוכנית שימוש 6 שבועות מודפסת בעברית, בחינם
- טרקר מעקב 6 שבועות, בחינם
- מטען USB
- אחריות 90 יום, החזר כספי מלא
- משלוח חינם לכל ישראל
אחריות 90 יום להחזר כספי
אם לא תהיה מרוצה, אנחנו לא רוצים את הכסף שלך. בלי טרחות, בלי שאלות.
משלוח חינם לכל הארץ
משלוח מהיר וחינמי עם מספר מעקב לכל ההזמנות.
איכות מובטחת
ViroCore Pro עשוי מחומרים באיכות גבוהה. ביצועים עקביים לזמן רב.
🛡 אחריות החזר 90 יום
100% החזר כספיקח את הזמן. השתמש ב-ViroCore Pro 90 יום. אם לא ראית שיפור, תחזיר אותו ותקבל כל שקל בחזרה. בלי שאלות מביכות, בלי טפסים מסובכים.
שאלות נפוצות אחרי הניתוח
זה בטוח להשתמש אחרי הניתוח?
כן, בדרך כלל מכ-6 שבועות אחרי הניתוח ובאישור הרופא המטפל. ViroCore Pro לא חודר לגוף, לא משתמש בזרם חשמלי, ולא מפעיל לחץ ישיר על אזור הצלקת. זה רטט עדין דרך הישיבה בלבד.
זה עובד גם אם הניתוח שלי לא היה חוסך עצבים?
גם אז יש תועלת, אבל הציפיות שונות. השליטה בשתן משתפרת באופן דומה, כי היא תלויה בעיקר בשריר. הזקפה משתפרת בהדרגה ובאופן חלקי יותר, כי היא תלויה גם בהתאוששות העצבים. שווה לדבר על זה עם הרופא שלך.
עברו אצלי שנתיים ולא היה שיפור. עדיין שווה?
כן, ולפעמים דווקא כאן. אחרי שנה, שנתיים או שלוש, השריר לרוב ישן ולא מת. אימון נכון יכול להעיר אותו. הרבה גברים מדווחים על שיפור גם כשהתחילו הרבה אחרי הניתוח.
זה מחליף את הפיזיותרפיה של רצפת האגן?
לא, הוא משלים אותה. הפיזיותרפיה מלמדת אותך לזהות את השריר. ViroCore מאמן אותו בעוצמה שקשה להגיע אליה לבד. אם אתה כבר בטיפול, שאל את המטפל, סביר שיברך על תוספת שכזו.
זה לא EMS ולא חשמל?
נכון, זה לא. EMS שולח זרם חשמלי, וזה לא מתאים לאזור הרגיש אחרי הניתוח. ViroCore הוא רטט מכני בלבד. בלי זרם, בלי חדירה, בלי כאב.
ההזמנה דיסקרטית?
לחלוטין. האריזה חלקה בלי שום כיתוב חושפני. אפשר משלוח עד הבית או איסוף מנקודה. אף אחד לא יודע מה בפנים.
מה אם זה לא יעבוד אצלי?
אחריות החזר מלאה ל-90 יום. אתה מחזיר, ואנחנו מחזירים לך את כל הכסף. בלי שאלות.
עכשיו יש לך שתי דרכים
הדרך הראשונה: להמשיך לחכות
- עוד חודש עם הפד, עוד שיעול, עוד דליפה
- עוד בוקר בלי זקפה, בלי לדעת אם זה זמני
- עוד אלפי שקלים על כדורים שלא נוגעים בשורש
- עוד התרחקות מבת הזוג, כי אתה לא רוצה לאכזב
- ולהמשיך להאמין שאולי, אולי, זה יעבור לבד
הדרך השנייה: להתחיל בשיקום
- מכשיר אחד, פעם אחת, 15 דקות ביום
- לאמן את השריר שמחזיק גם את השתן וגם את הזקפה
- לראות את הפדים יורדים, יום יבש ראשון
- לחכות לזקפת הבוקר שחוזרת, ולקרבה שחוזרת איתה
- ואם זה לא עוזר, אחריות 90 יום ומחזירים לך הכל
אתה לא חייב להישאר במקום הזה.
מה שאני רוצה שתיקח מכאן
ניצחת את המחלה. זה הדבר הכי חשוב, ואתה כאן. אבל אתה לא צריך לשלם על זה בכבוד שלך כגבר, ובקרבה עם האדם שהכי אוהב אותך.
אמרו לך לחכות. אבל אף אחד לא סיפר לך על השריר האחד שמחזיק את שני הדברים, ושאפשר לאמן אותו בבית. זה השיקום שהגיע לך, וכנראה לא קיבלת.
"לא חזרתי להיות בן 30, ולא ציפיתי לזה. אבל הגוף שלי עובד שוב. השתן בשליטה, והקרבה חזרה. זה כל מה שרציתי."
זה מה שאתה יכול לקבל. לא גוף חדש. את הגוף שלך, שעובד, בחזרה.